סוחר שמט. למחר נכנס אצלו בעל-חוב ותבע ממנו “בקולות וברקים”. אמר לו השמטן:
גשה ושקה לי באותו מקום!
רתח הלה וצעק:
חצוף! “גמילות-חסד” הוא ממוני בידך.
היסה אותו השמטן והחזיר לו:
ידידי, לא לחינם טרח הקדוש ברוך-הוא וחילק אותו מקום לשניים: אחד למלוים בריבית, ואחד – לגומלי-חסדים.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„שמטן" — סוחר שפשט את הרגל ואינו פורע; „גמילות-חסד" — הלוואה בלא ריבית, מצווה גדולה (הלוואה בריבית בין יהודים אסורה מן התורה), ולכן הנושה בטוח שמגיעה לו לפחות דרך-ארץ; „אותו מקום" — לשון נקייה לאחוריים. תשובת השמטן עשויה כדרשה על חכמת הבריאה, שאין בה פרט לבטלה: לא לחינם חילק הקדוש-ברוך-הוא את אותו מקום לשניים — חצי למלווים בריבית וחצי לגומלי-חסדים. כלומר גם הנושה ה„צדיק" אינו פטור מן הנשיקה; פשוט הוקצה לו חצי משלו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
