אין דור שאין בו ליצנין

„אסל" — מוט הנישא על הכתפיים ושני דליים תלויים בו; „שר־המשקים" — תוארו של שר משקאות פרעה (בראשית מ), שהודבק בלעג לשואב־המים; „חשוך־בנים" — ערירי; „זהובים בעין" — במזומן; „גביר" — עשיר הקהילה, שאצלו מפקידים כסף כהלוואה הנושאת ריבית. חוזק הופך את הכיוון: במקום לגבות מן הגביר ריבית על הכסף שהוא נותן בידו, הוא מציע לשלם לו — במים חינם כל השנה. המלווה משלם ללווה.