שמש טיפש היה לו לרבי דויד פרידמן הקרליני והיו הבריות מתקלסים בו וקוראים לו “מטנה”. פעם אחת אמרו לו:
מטנה, על חייך אי אתה חס? סגרו אותך בבית-האסורים ואתה יושב ושותק.
שאל מטנה:
שמא אתם משטים בי?
החזירו לו המשטים: אן עיניך? הרי בבית-האסורים אתה סגור.
נענה מטנה ואמר:
אם-כן, אני הולך מיד לבעלי-הבתים ואבקש מלפניהם רחמים עלי, שישחררוני…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
רבי דויד פרידמן מקרלין — רב נודע; „שמש" — עוזר בית הכנסת; „משטים" — מהתלים, מוליכים שולל; „בעלי־הבתים" — נכבדי הקהילה. אומרים לשמש הטיפש שהוא כלוא בבית האסורים, והוא מאמין — ומחליט ללכת ברגליו אל בעלי־הבתים לבקש שישחררוהו. עצם ההליכה מפריכה את ה„כלא", אבל אצל מטנה המילים גוברות על מה שעיניו רואות ורגליו עושות.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
