אין דור שאין בו ליצנין

כפרי בא לעיר לשבת חול-המועד. הלך לבית-הכנסת והתפלל שחרית שמונה-עשרה של יום-טוב. בחזרת הש"ץ שמע, שהחזן מתפלל של שבת, ואמר:

עכשיו אני יודע: שבת חול-המועד מתפללים שמונה-עשרה של שבת.

במוסף התפלל של שבת. שמע בחזרת הש"ץ, שהחזן מתפלל של יום-טוב, הצטער ואמר:

טעיתי; שבת חול-המועד מתפללים שמונה-עשרה של יום-טוב.

במנחה התפלל של יום-טוב. שמע בחזרת הש"ץ, שהחזן מתפלל של שבת, כּעס כּעס גדול, היכה באגרופו על התיבה וצרח:

תיפח רוחכם, יושבי כרכים! כל ימיכם אתם מתכּוונים לבלבל מוחם של הכפריים…