אין דור שאין בו ליצנין

פשטידה בשרית שנטמנה בקדירה חלבית היא שאלת בשר בחלב — עניין מובהק לדיני הכשרות. רבי אברהם דנציג חיבר ארבעה ספרים (הערה ^*): „חיי־אדם" עם ביאורו „נשמת־אדם" — על הלכות תפילה, שבת וחג; ו„חכמת־אדם" עם ביאורו „בינת־אדם" — על איסור והיתר, ובכללו כשרות. החתן ה„למדן" דפדף אפוא בספר הלא־נכון: בהלכות שבת שב„חיי־אדם" אין כמובן „איסור פשטידה", ומכאן הסיק שהיא „כשרה לכל הדעות". תשובת הרב היא משחק על ארבעת השמות: אין לך „חכמת־אדם" ו„בינת־אדם" — גם הספרים שהיית צריך לפתוח וגם חוכמה ובינה כפשוטן; והלוואי שלא היו לך „חיי־אדם" ו„נשמת־אדם" — הספר שקלקלת בו, וגם חיים ונשמה.