אין דור שאין בו ליצנין

רבי דוד הלוי סגל (המאה השבע־עשרה) הוא בעל ה„טורי זהב" — הט"ז — מגדולי מפרשי השולחן־ערוך. המלמד הכפרי, שדברי הט"ז נשגבים מבינתו, פותר את הקושי בדרכו: מגרד באולר את השורות ה„מוטעות" מן הדף, בטוח ש„טעה המחבר". תשובתו של רבי דוד היא הזדהות ועקיצה במשפט אחד: הספר שאתה מגרד — אני כתבתיו; „אל נא תגרדני" — אל תמחק אותי עצמי. הבור „מתקן" את הגאון פנים אל פנים, בלי לדעת מי מניח יד על כתפו.