על ההרים הגבוהים שבגיאוגרפיה אתם מספרים? גיאוגראפיה למה לי? מוטב, שאספר לכם על מה שראו עיני. אתם יודעים, שכל ימי אני עושה סחורה באווזים. אני קונה אווזים כאן ומוליכם למרחקים, ושם אני מוכרם. פעם אחת באנו, אני והאווזים שלי, להר-ההר. התחילו הם מטפסים ועולים ואני מטפס וּמאווז אחריהם. וכך היינו מטפסים ועולים שתי שנים ומחצה. לסוף הגענו לראש ההר ועמדנו לפוש. אלא שהאווזים רעבים היו. מה עשו? עמדו על ראשי אצבעותיהם, פשטו מקוריהם וליקטו כוכבים מן השמים…
באוצר סיפורי־העם של האירלנדים יש כמה וכמה סיפורי־שקרים. אחד מגיבורי הסיפורים הללו מספר כך : ...הגיעה עת־הקציר, ואנו אין לנו קוצרים אלא אני ואבא. יצאנו לשדה וראיתי בו את המגל, ונתקע לו ארנב רץ. מיד זרקתי בו את המגל בירכו. והארנב רץ בכל כוחו והמגל התקוע בירכו קוצר וקוצר. ואני ואבא מאלמים אחריו ועושים כרי. ואמצעיתו של הכרי גבהה עד כדי כך, שתרנגול ביתנו עלה לראשה וליקט במקורו כוכבים מן השמים (קאטה מילר־ליסובסקי, ״Irische Volksmärchen״ וינה 1923, סי׳ 27, עמ׳ 213).
ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 1289, עמ' 93) · תמלול מפעל בן-יהודה
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„מאווז אחריהם" — פועל שהמספר בודה בו-במקום: מדדה כאווז בעקבות אווזיו; „הר-ההר" — ההר המקראי שבו מת אהרן, וכאן שם נרדף להר גבוה מאין כמוהו; „לפוש" — לנוח. גובה ההר לא נמסר במספרים אלא בתמונה: האווזים הרעבים נעמדים על קצות אצבעותיהם ומלקטים כוכבים מן השמים כגרגרי דגן. דרויאנוב מציין מקבילה אירית: ערמת תבן שגבהה כל-כך, עד שתרנגול הבית עלה לראשה וליקט במקורו כוכבים.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
