אין דור שאין בו ליצנין

הבנקאי מדבר על הנצרות שקיבל אתמול כאילו הייתה דתו מלידה, ועל היהדות — שהייתה דתו שלו עד אתמול — כעל „דתך שלך" של המזכיר, עניין זר שמעולם לא היה לו בו חלק. ושימו לב שהחיוך רק „נדמה לו": המומר הטרי יודע היטב כמה מגוחך הוא נראה, ולכן הוא מוצא לגלוג עוד לפני שישנו.