בחור עמד לנסוע לעיירה של בחורה, ששידכו לו. קודם פרידה אמר לו אביו:
בני, שמועה שמעתי שהנערה יפת-תואר היא, ולפיכך רואה אני להזכיר לך מקרא שכתוב בתורה: “ולא תתורו אחר לבבכם ואחרי עיניכם”.* לא את אשתו בלבד חייב אדם לדעת, אלא גם את משפחתה… אם המשפחה הגונה – דייך בכך וכך, ואם יש פסול במשפחה – אל תפחית מכך וכך.
נסע הבחור, ולמחרתיים באה טלגרמה מאתו:
“האב גלה לסיביריה, – כמה?”…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר טו, לט, מתוך קריאת שמע) — אזהרה שלא להימשך אחר הפיתוי. האב מגייס אותה נגד קסם יופייה של הכלה ומתרגם מיד לכלל מסחרי: משפחה הגונה — הסתפק בנדוניה רגילה; פסול במשפחה — דרוש יותר. הבן קלט את השיעור בשלמותו: כשגילה שאבי הכלה הוגלה לסיביריה — הפסול המשפחתי החמור מכולם — לא נבהל ולא שקל, רק הבריק הביתה את שאלת התמחור: „כמה?". מוסר האב הפך אצלו לטבלת מחירים.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
