אין דור שאין בו ליצנין

„לץ" — בדחן. המשאלה בלתי אפשרית בכוונה: ה„שנייה" — זו שיישא אחרי מות הראשונה — תמות תחילה, כלומר עוד לפני שנשא אותה. מאחורי הפרדוקס עומדת ההנחה שהנחמה המקובלת לאלמן, נישואין שניים, גרועה בעיני הלץ מן האבל עצמו — ומוטב להיפטר ממנה מראש.