בחור נשא בתולה. לא הוציא עמה שנה, חלה ומת. באו הקברנים להוציא את המת לקבורה ואמר הזקן שבהם לאלמנה הצעירה:
לקרוע את צריכה.
צנחה האלמנה לקרקע וזעקה:
הניחו לי! עמו אני רוצה להיקבר…
רכן אליה הזקן ולחש לה:
אם מימין את קורעת – תהא מותרת לכל אדם, ואם משמאל – תהא אסורה לכל אדם.
חזרה וזעקה האלמנה:
הניחו לי! עמו אני רוצה להיקבר… מימין…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„קריעה" — קריעת הבגד כאות אבל על מת. הבחנה בין צדדים אכן קיימת בהלכה (על הורים קורעים משמאל, כנגד הלב), אבל הדין שממציא כאן הזקן — ימין מתירה להינשא שוב, שמאל אוסרת — הוא בדותה שכל תכליתה מלכודת. זעקת „עמו אני רוצה להיקבר" חוזרת מילה במילה, ורק המילה האחרונה — „מימין" — מסגירה שהאלמנה כבר מתכננת את הנישואין הבאים.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
