אין דור שאין בו ליצנין

״מדרש-לצים״ — פרודיה על דרשה. ירמיהו (ב, כז; הערה ^*) מוכיח את עובדי האלילים: ״אֹמרים לעץ אבי אתה״ — סוגדים לבול-עץ כאילו הוא אביהם. הלצים מחליפים שתי מילים: ״אומרים לאבי עצי אתה״ — בני הדור החדש רואים באביהם עץ, כלומר דבר שמנענעים אותו כדי שינשור ממנו פרי: כסף. היפוך מינימלי שהופך תוכחה נבואית על עבודה זרה לעקיצה על בנים שאביהם אינו בעיניהם אלא מקור הכנסה.