אין דור שאין בו ליצנין

צבי ואריה — שמות פרטיים יהודיים נפוצים, ושניהם שמות חיות; ״כלב שבכלבים״ — נבזה שבנבזים. הפחד מן ״החיות״ מתברר כמניין מדוקדק: שתיים בשמו, שלישית בפרוות השועלים שעליו — והרביעית, שלשמה נבנה כל המבנה, היא העלבון עצמו: אין שותפות עם מי שאי אפשר לסמוך עליו.