אמרו עליו על הגראף איגנטייב, צורר היהודים ומיניסטר לענייני-הפנים בתחילת ימי מלכותו של אלכסנדר השלישי, שהוא התאווה לממונם של ישראל, ובשביל-כך גזר עליהם גזירות קשות, כדי שיהיו זקוקים לשחד אותו.
פעם אחת רמז איגנטייב לבארון הורץ גינצבורג ואמר לו:
שמעתי עליך, שאתה מאסף ממון בשביל לשחדני לטובתם של היהודים. כמה אתה אומר ליתן לי?
החזיר לו גינצבורג:
אדוני גראף, שמועת-שווא שמעת. ליתן לך עד כדי שוויים של היהודים בעיני – אין בידי, וליתן לך עד כדי שוויים בעיניך – אין הדבר כדאי…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
הגרף איגנטייב, שר-הפנים בראשית ימי אלכסנדר השלישי, אחראי „חוקי מאי" האנטי-יהודיים, נודע גם כלוקח שוחד מובהק; הברון הורץ (הוראס) גינצבורג — בנקאי ומגדולי ההשתדלנים של יהודי רוסיה. תשובתו חותכת לשני הכיוונים בבת אחת: כפי ערכם של היהודים בעיניי — אין די כסף בעולם; כפי ערכם בעיניך — חבל על כל פרוטה. סירוב מנומס שהוא בעת ובעונה אחת מחמאה לעמו וסטירה לצורר.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
