אין דור שאין בו ליצנין

„דור-הפלגה" — דור מגדל בבל, שביקש לבנות מגדל שראשו בשמים ונענש בפיזור ובבלבול הלשונות; „להסיג גבול" — לפלוש לתחום הזולת. היהודי נשען על הפסוק „השמים שמים לה' והארץ נתן לבני-אדם" (תהלים קטו, טז): העולם חולק בין האל לאדם. כשבני דור-הפלגה ניסו לחדור לשמים — עשה האל דין לעצמו ונפרע מהם; וכשהאל „הסיג גבול" בכיוון ההפוך והוריד את בנו-יחידו לארץ — עשו אבותינו דין לעצמם באותה מידה בדיוק. כך הופכת האשמת „רצח האל", שרדפה את היהודים דורות, מחטא שאין לו כפרה לאכיפת גבולות מוצדקת לפי הכללים שקבע האל עצמו.