אין דור שאין בו ליצנין

שאל שמעיה בטלן את רבי תנחום חקרן ואמר לו:

תמיהה גדולה אני תמה על מעשי־בראשית. כשיצר הקדוש ברוך־הוא את האדם, למה התקין לו נחיריים מפולשות כלפי מטה, וכל אימת שמריחים טבּק כמה וכמה גרגרים נושרים לקרקע ויוצאים לבטלה? אילו נתקנו לו לאדם נחיריים מפולשות כלפי מעלה, לא היה מאבד אפילו גרגר אחד.

החזיר לו רבי תנחום:

יפה עשה הקדוש ברוך־הוא, שלא נטל עצה מבטלן שכמותך. אילו התקין, חלילה, את הנחיריים מפולשות כלפי מעלה, היה הגשם יורד לתוכן ומפסיד כל הטבק כולו…