בבית־המדרש של סוחרי־היערות העשירים היו מסיחים ונאנחים על עצירת־שלגים ועל עצירת־גשמים.
שלג אין, ואי־אפשר להסיע את העצים מן היער; גשם אין והנהר איננו מלא, ואי־אפשר להשיט את הרפסודות.
שמע השמש של בית־המדרש את השיחות והאנחות, נענה ואמר:
תמיהה גדולה אני תמה. העלובים הללו גשם אין להם ושלג אין להם – וכסף יש להם, ואני המוצלח גשם יש לי דיי ושלג יש לי יותר מדי – וכסף אין לי…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
סוחרי היערות היו תלויים במזג האוויר: בשלג גוררים את הגזעים הכרותים מן היער, ובגשם עולה הנהר ואפשר להשיט עליו את הרפסודות — משטחי קורות צפים. „שמש" הוא שרת בית־המדרש, משרה דלה בשכרה. לעשירים השלג והגשם הם שורה במאזן; לשמש, שבגדיו בלויים וקורת גגו דולפת, יש מהם „יותר מדי" — על בשרו ממש. וכסף, כרגיל, יש דווקא למי שחסר לו רק מזג אוויר.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
