אין דור שאין בו ליצנין

משחק על „עין תחת עין" (שמות כא, כד — הערה ^*), נוסחת המידה-כנגד-מידה של התורה, שנשמעת בדיוק כמו „אַין" — כלום, היעדר. שני הסופרים („אלימלך איש-נעמי" אינו שם מקראי אמיתי אלא כינוי-עט) החטיאו זה את זה בביקוריהם, וגוטלובר סוגר את החשבון בכרטיס הביקור: אתה לא מצאת אותי ואני לא מצאתי אותך — אַין תמורת אַין, והחוב נפרע.