למודה היתה לשונו החריפה של היינה לפגוע לא רק בשונאיו ושנוּאיו אלא גם בידידיו ואוהביו. אחד מהם היה יעקב וונדי (Venedey). הלה חיבר כמה ספרים כרסנים, ולבסוף כתב גם ספר קטן בגנות חצרו של לודביג הראשון, מלך בווריה. שאלו את היינה, מה דעתו על אותו ספר, והחזיר:
לא קראתי, ולא אקראהו. איני קורא אלא ספריו הגדולים של ידידנו. מים מרובים, – יאור, ים, אוקיינוס, – יפים הם; מים בתוך כּפּית לא הם ולא מראיהם…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„ספרים כרסנים" — ספרים עבי כרס; „יאור" — נהר. תשובת היינה נשמעת כנאמנות לספריו הגדולים של הידיד, אבל הדימוי מסגיר את העלבון: כתיבתו של וֶנֶדיי היא מים — דלילה וחסרת טעם — ומים יפים רק בכמויות אדירות; בכפית קטנה אין להם שום חן. כלומר, ערכם היחיד של ספריו הוא נפחם, וספר קטן שלו מאבד גם את זה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
