אין דור שאין בו ליצנין

„גרמניסטון" — חוקר לשון ותרבות גרמנית; מאסמן היה גרמניסט לאומני, מטרה קבועה לחיצי הסאטירה של היינה. „רינטה" — קצבה, הכנסה קבועה. היינה הופך את הרדיפה להכרת טובה: מאסמן אינו קורבן אלא מקור פרנסה — שוטה אמין שמספק חומר לעג בקביעות של פנסיה. והחתימה מרה־מתוקה: היינה, זקן וחולה, כבר אין בו כוח „להעמיד שוטים חדשים" — כמו סוחר שאין בו עוד כוח לגייס לקוחות.