אין דור שאין בו ליצנין

„ניגפו" — הובסו; „הכּינו" — הִכִּינוּ, מלשון הכאה: הבסנו. אנשי החצר תמהים: הרי את ה„עדר" הזה — צבא האויב — כבר היכינו כמה וכמה פעמים, ואיך עכשיו הוא גובר? תשובת ד'אקוסטה: העדר אותו עדר, הרועה הוא שהתחלף — גורל הקרב אינו תלוי בהמון החיילים אלא במצביא העומד בראשם. ובמובלע: גם הצבא המנצח אינו אלא עדר. עקיצה מן הסוג שרק ליצן-חצר מורשה להשמיע.