אין דור שאין בו ליצנין

יאן ד’אקוסטה מבני־בניהם של אנוסי פורטוגל, ידע כמה לשונות וגם קרא ושנה הרבה. אחרי טילטולים וגילגולים שונים בא לרוסיה באמצע שנות העשר למאה השמונה־עשרה, ומכאן ואילך שימש ליצן בחצר־המלכות – מתחילה בחצרו של פטר הגדול, ואחר־כך בחצרה של אנה יוֹאנוֹבנה.

בפטרבורג המיר ד’אקוסטה דתו הקאתולית בדת הפראבוסלבית, ולא היה זהיר במצוותיה של דתו החדשה. נטפל אליו הכוהן הפראבוסלבי שהטבילו ואמר לו דברי כיבושים. לאחר שגמר, שאל לו ד’אקוסטה:

אבא, לא כך אמרת לי לפני חצי־שנה, כשהכנסתני תחת כנפי דתך, שדיני כדין קטן שנולד?

אמר הכוהן:

הן; כך אמרתי.

נענה ד’אקוסטה והחזיר לו:

הואיל וכך, מה טענה יש לך על תינוק בן־חצי־שנה?…