יהודי מת ועלה לשמים. הלך לבקש שערי־גן־עדן, והתחיל סילון החוזר מצערו. עבר עליו מלאך ונתן לו שלום, והחזיר המת שלום. אמר לו המלאך: מדוע כה פניך עגומים? גילה לו המת סודו. אמר לו המלאך: בוא ואראך מקום המיוחד לכך. הביאוֹ לשולי הרקיע, הראה לו פּינה אחת ואמר לו: זה המקום. עד שהמת התקין עצמו לעשות מעשה, ראה יהודים עומדים בחבורה ומספרים זה עם זה. נתמלא בושה ואמר למלאך: מתבּייש אני. ליגלג עליו המלאך והחזיר לו: אל תתבּייש. הללו גליצאים הם…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
"סילון החוזר" — לשון הגמרא למי רגליים עצורים: המת נצרך לנקביו ואין לו מקום, ואפילו בשמים הוא מתבייש לעשות זאת לעיני יהודים. "גליצאים" — יהודי גליציה שבקיסרות אוסטריה, מטרה קבועה ללעג בפי יהודי ליטא ורוסיה. נחמת המלאך היא-היא העלבון: מפני גליצאים אין שום צורך להתבייש — ההיררכיה העדתית, מסתבר, נשמרת גם ברקיע.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
