אווירון גרמני טס מעל לחפירות הרוסים בחזית ווארשה והשליך לקרקע צרור ארוך, צר מכאן ורחב מכאן ומעוטף מסופו ועד סופו, תחילה יראו הכל לגשת; אחר- כך סיכן חייל אחד נפשו, הרים את הצרור והביאו לשטאבּ. הסירו ברוב זהירות את העיטוף מעליו ומצאו – מטאטא ובתוכו מכתב:
"אל כבוד הנציב הרוסי בווארשה.
“את הפוסטה פּינית, את הבנק הממלכתי פּינית, את הקסרקטין פּינית–הכל פּינית; עכשיו הואילה נא בטובך לטאטא כל-מקום יפה-יפה: אורחים באים”…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„פינית" — רוקנת, מלשון פינוי: הרוסים הנסוגים פינו — ורוקנו — את הדואר, את הבנק הממלכתי ואת הקסרקטין (מגורי חיל המצב); „שטאב" — המפקדה. הצרור המאיים שהוטל מן האוויר מתגלה כמטאטא, ולצדו בקשה מנומסת: אחרי שרוקנת הכול, טאטא גם יפה-יפה, כי „אורחים באים" — הגרמנים בפתח, והכיבוש מנוסח כביקור נימוסים שהמגורש מתבקש להכין לקראתו את הבית.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
