בילדותו לא היה רבי־רבי השל זריז לתפילה בציבור. פעם אחת אמר לו אביו:
כל המשכּים לבית־הכנסת לתפילה, הקדוש ברוך־הוא מזמין לו מציאה. הנה זהוב, שמצאתי היום בחצר בית־הכנסת.
החזיר לו הילד:
אדרבה, כל המשכּים לבית־הכנסת לתפילה הקדוש ברוך־הוא מזמין לו הפסד, שכּן מי־שהוא אבד לו בחצר בית־הכנסת זהוב זה שמצאת…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„משכים" — קם עם שחר; „זהוב" — מטבע זהב. האב מגייס שכר ארצי כדי לזרז את בנו לתפילה, והילד מפרק את התמריץ בהיגיון פשוט: כנגד כל מוצא יש מאבד — וגם המאבד השכים לבית הכנסת. נמצא שההשכמה לתפילה מזמנת הפסדים לא פחות ממציאות.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
