אין דור שאין בו ליצנין

העוקץ מחליף אות אחת במימרה תלמודית. בגמרא (מגילה יב ע"ב; הערה ^*), בדיון על משתה אחשוורוש, אומר רבי נחמיה שהעדפת אורח אחד על חברו „מטילה קנאה בסעודה". בעל־הבית, הרואה את הקבצן מגרד בראשו מרוב תיאבון, ממיר „קנאה" ב„כינה" — עלבון בלבוש למדני, שכל כולו רמיזה גסה לכינים שבראשו של העני.