רבי מכבד עשירים; אף אני מכבד אותם, שהם יודעים לסדר הכל כהלכה, – סיפר עני־קבצן עם חברו, – שלשום היתה חתונה בביתו של פלוני העשיר; את בתו השיא לבנו של פלוני האדיר. תיכף אחרי החופה, כשהתחילה הסעודה, נדחקתי ונכנסתי גם אני לבית, והושיבוני בקצה־השולחן. ישבתי ונהניתי. ממש סעודת שלמה בשעתו… שולחנות וכיסאות – כיער אשר בלבנון… מים ראשונים ואחרונים – ים של שלמה… בשר ודגים – עין לא ראתה…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
הפתיחה מגלגלת את מאמר הגמרא „רבי מכבד עשירים" (עירובין פו ע"א) — אלא שהקבצן „מכבד" אותם בדיוק במידה שהם מאכילים אותו. את החתונה שאליה נדחק בלא הזמנה הוא מתאר בלשון תפארתו של שלמה המלך: „כיער אשר בלבנון" — בית יער הלבנון, ארמון הארזים שבנה שלמה; „ים של שלמה" — כיור הנחושת העצום שעמד במקדש, וכאן הוא מליצה על „מים ראשונים ואחרונים", מי נטילת הידיים שלפני הסעודה ואחריה; „עין לא ראתה" — לשון ישעיהו שנדרשה על שכר הצדיקים לעולם הבא. וכל ההוד המקראי הזה יוצא מפיו של מי שישב בקצה השולחן וזלל על חשבון אחרים.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
