אין דור שאין בו ליצנין

בקבוצה — הקיבוץ של אותם ימים — לא היה רכוש פרטי: גם בגדי הילדים היו משותפים והתחלפו ביניהם. יעל רק מותחת את עקרון השיתוף צעד אחד הלאה, אל הנקודה שבה הוא נעשה מטריד באמת: אם אפילו השמלה אינה שלה, מי ערב לה על הראש?