אין דור שאין בו ליצנין

בהגדה של פסח, אחרי מניין עשר המכות, נאמר: „רבי יהודה היה נותן בהם סימנים: דצ״ך עד״ש באח״ב" — ראשי-תיבות לזכירת סדר המכות. השאלה מנוסחת כשאלת סוחרים — מה „הרוויח" מזה? — והליצן עונה במשחק על כפל המשמעות של „מכות": מכות מצרים וגם סתם חבטות. כשמונים את הסימנים אחד-אחד, המילה „מכת" מופיעה רק באחרונה — „מכת בכורות" — ומכל העסק „הרוויח" רבי יהודה מה שכל יהודי מרוויח בגלות: מכות.