אין דור שאין בו ליצנין

„איש־האשכולות" — כינוי חז"לי (מלשון „איש שהכול בו") לאדם רב־כישרונות; כאן הוא נאמר בשבח על מי שמרגיש בבית בכל שלושת המחנות היריבים של יהדות התקופה — חסידים, מתנגדים (מתנגדי החסידות) ומשכילים. אליעזר־צבי צוויפל, מסופרי ההשכלה, הופך את השבח לעלבון כפול: האיש מעולם לא היה אלא מה שסובביו הם — זיקית חסרת זהות משלה — והדבר היחיד שהוא בו קבוע ועקבי, בכל המחנות, הוא היותו „זכר בין הנקבות": רודף נשים.