אין דור שאין בו ליצנין

„כיסניות" — קרעפלך: כיסוני בצק ממולאים בבשר. „פלפול" — דרך הניתוח הלמדנית החריפה של עולם הישיבות, ו„מה נפשך" — טיעון תלמודי התופס לשני הצדדים: יהיה כך או אחרת, הדין מתקיים. הרקע (הערה ^*): משחרב הבית ביקשו פרושים להימנע מבשר, ומכאן המסורת שאכילת בשר של שמחה שייכת לשבת וליום-טוב. שלושת הימים שבהם אוכלים קרעפלך — פורים, ערב יום-כיפור והושענא רבה — הם „ספק יום-טוב ספק חול": חגיגיים למחצה, מותרים במלאכה. הכיסון פותר את הספק לשני הכיוונים: אם יום-טוב — יש בשר, בפנים; ואם חול — אין בשר, מבחוץ. קריקטורה אוהבת של המוח הלמדני: אצל ישראל אפילו המטבח חושב בסוגיות.