בדיחה 384
מכאן ואילך פסקו בעלי־דינים לבוא לרבי יוסף. והיה רבי יוסף יושב ודואג:
עד שישב ודאג נסתכל בחלון וראה: שנים מהלכים בשוק ומנענעים בידיהם כדרך בני אדם, המדיינים זה עם זה. יצא אליהם ואמר להם:
– סורו לביתי ואדון ביניכם.
החזירו לו הללו:
– רבי, טועה אתה. אין אנו אלא מסיחים; טענות ותביעות אין לנו איש על חברו.
נענה רבי יוסף ואמר:
– אם־כן, סורו לביתי ואכתוב לכם שטר־פטורין, שאין לכם איש על חברו ולא כלום.