אין דור שאין בו ליצנין

צום בימי שני וחמישי הוא מנהג חסידות ותיק של יראי-שמים. ה״שבח״ שבפי הפרנס הוא לשון נקייה אכזרית: לרב פשוט אין מה לאכול, וכל החסד שעשה עמו הקב״ה הוא שנתן בו דעת להסוות את הרעב כאדיקות. כתב-האישום האמיתי מופנה אל הקהילה המרעיבה את רבה — אבל הפרנס מגלגל אותו בנחת לחסד שמים.