אין דור שאין בו ליצנין

עשיר תלמיד־חכם היה קונה ספרים והרבה עסק בתורה ביום ובלילה. כשמת הספידו מגיד־העיר קודם הוצאת המטה, רמז בידו כלפי המת המוטל על הקרקע, וחזר ורמז כלפי האצטבה של ספריו וקרא:

– קִיֵּם זה מה שכתוב בזה! ^*

בנו של הנפטר לא עסק בתורה לא ביום ולא בלילה, את הספרים של אביו הוציא מן הבית מחמת אבק, ולשם נוי בעלמא הזמין צִיָּר והנה צִיָּר לו על הקיר אצטבה מלאה ספרים. וכשמת הספידו אותו מגיד־העיר קודם הוצאת המטה, רמז בידו כלפי המת המוטל על הקרקע, וחזר ורמז כלפי האצטבה המצוירת על הקיר וקרא:

– קים זה מה שכתוב בזה!…