אין דור שאין בו ליצנין

„פדיון" — כסף שחסיד נותן לרבי תמורת ברכה; „ח"י זהובים" — שמונה-עשר, כמניין „חי"; ה„שמש" וה„גבאי" — משרתי החצר. הגבאי עורך את המאזן בקור רוח של רואה חשבון: החסיד רימה אותנו בזהוב מזויף אחד, אנחנו רימינו אותו בשבעה-עשר האמיתיים — שהרי גם תמורתם לא קיבל כלום. הודאה פנימית, מפי אנשי החצר עצמם, שכל מוסד הפדיון הוא עסקת מרמה חד-צדדית.