מפנקסו של מתנגד:
"על שלושה הקדוש ברוך-הוא כועס: על רב שמן, על גלח כחוש ועל חסיד זקן. רב פרנסתו מועטת, ושומן מניין לו? – מסתמא הוא עובר עבירה בצינעה. גלח, הכל מותר לו, ולמה הוא כחוש? – חזקה, רשעות אוכלת אותו. וחסיד זקן כבר הגיעה שעתו שייעשה רבי, אלא ודאי עצלן שבעצלנים הוא.
[נוסח אחר:
וחסיד זקן כבר הגיעה שעתו שייעשה רבי, אלא ודאי הוא חושש, שמא יצטרך לפרוש מן השתייה בפרהסיה].
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„גלח" — כומר נוצרי (על שום גילוח זקנו); „חזקה" — מונח הלכתי: הנחה ודאית הנלמדת ממנהגו של עולם; „בצינעה" — בסתר. הרשומה מחקה תבנית תלמודית („על שלושה...") ומפעילה עליה היגיון חשדני: רב שפרנסתו דלה ובכל זאת שמן — ודאי חוטא בסתר; כומר שהכול מותר לו ובכל זאת כחוש — ודאי רשעותו אוכלת אותו מבפנים; וחסיד שהזקין ולא נעשה רבי — עצלן גמור. הנוסח האחר עוקצני עוד יותר: החסיד נשאר חסיד פשוט מרצון, כדי שלא ייאלץ, כרבי מכובד, להפסיק לשתות בגלוי — עקיצה מתנגדית כפולה, גם על שתיינות החסידים וגם על רביהם.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
