אין דור שאין בו ליצנין

יוהאנס פאולי מספר כך: חכם אחד בא לראש העיר, כשהוא לבוש בגדי עניים, ודפק על הדלת. הוציא המשרת ראשו לראות, מי הוא הדופק, ואמר לאדוני: ליד הדלת עומד אדם לבוש בגדי עניים ומבקש להכניסו. שלח אליו ראש העיר: צא ואמור לו, שאין דעתי פנויה לשמוע מה בפיו אלי. מיד הלך החכם לביתו ולבש בגדי עשירים וחזר ובא ודפק על הדלת. הוציא המשרת שנית את ראשו דרך אשנב החלון ואמר לאדונו: ליד הדלת עומד אדם לבוש בגדי עשירים ומבקש להכניסו. אמר לו ראש העיר: מהר ופתח לו. נכנס החכם אצל ראש העיר ולא פסק פיו לברך בגדי-העשירים, שהיה לבוש. תמה ראש העיר ושאל: מה טעם יש לך, שאתה משבח בגדיך? ענהו החכם: מחזיק אני להם טובה, שאילולא הם לא הוחיר לי החכם להכניסני אצל ראש-העיר. "Schimpf und Ernst" Ed. Bolte, כרך א', עמ' 247-248, סי' 416. ועי' הביבליוגראפיה בכרך ב', עמ' 353-354. חסר בביבליוגראפיה. Tewfik, "Nassr-eddin und Buadem" עמ' 28, סי' ועי' גם י' יהודה, "משלי ערב" כרך ב', הערה