אין דור שאין בו ליצנין

עיף מן הדרך נכנס אורח לאכסניה, לקח לו חדר, עלה למִטָּתו ונרדם. פתאום – הך! דופקים בדלת. קפץ האורח מעל המטה, פתח את הדלת – והחדרן לפניו:

– באתי להודיעך, שהביאו את מזודותיך מבית־הנתיבות.

– הַנַּח לי – כָּעס האורח. – לישון אני רוצה.

שָׁב למטתו ונרדם. ופתאום – הך! דופקים בדלת. חזר וקפץ מעל המטה, פתח את הדלת – והחדרן לפניו:

– באתי להודיעך שטעיתי: אותן המזודות לא שלך הן…