אמרו עליו על אפרים גרידיגר, שהיה בּלּע. פעם אחת בא מעירו לעיר אחרת ונכנס לבית־מחיה לסעוד. עד שישב והיה טרוח בסעודה נכנס מכרו ושאל לו על אחד מבני־עירו.
מת, – השיב אפרים בלשון קצרה ושב לתבשיל שלפניו.
ואשתו?
מתה.
ובניו?
מתו.
נבהל השואל:
שמא מגיפה, רחמנא ליצלן, פרצה בעירכם?
לעט אפרים כף אחרונה מתוך הפינכה שלפניו והשיב:
בשעה שאני אוכל, כל העולם כולו חשוב בעיני כמת…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„בלע" — זללן; „בית-מחיה" — מסעדה; „פינכה" — קערה; „רחמנא ליצלן" — הרחמן יצילנו. שרשרת ה„מת, מתה, מתו" בונה אימת מגיפה — עד שמתברר שאין כאן ידיעה אלא שיטה: בשעה שאפרים אוכל, העולם כולו וכל יושביו פשוט חדלים להתקיים בשבילו, ואין טעם לשאול אותו על איש מהם עד הכף האחרונה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
