אין דור שאין בו ליצנין

האיש עובר בבת-אחת על החמורות שבחמורות — אוכל, וטריפה, וביום-כיפור — ומעמיד פנים שהדאגה היחידה האפשרית היא הפעוטה שבפעוטות: שמא לא נטל ידיים לפני הפת. ואף עליה הוא מגן בפסוק מתפילת שלמה בחנוכת המקדש — „אין אדם אשר לא יחטא" (מלכים א ח, מו; הערה ^*). פסוק שנועד למעידות אנוש קטנות מגויס לכפרת ה„חטא" הזעיר, בעוד ההר עצמו אינו מוזכר כלל.