ליזר היה אומר:
נאמן עלי הדיין, שאיני מתקנא בשום אדם שבעולם, אלא בשלמה בלבד. ולא משום שהיה גדול בחכמה ומופלג בעשירות. על מה אני מתקנא בו? על כוס־הברכה, שהיתה לו בביתו. אלף נשים הטעים מתוכה, ואחריהן שתה הוא עצמו את רובה, כפי הדין. עכשיו צאו וחישבו, כמה היה שיעורה של כוס זו!
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„נאמן עלי הדיין" — לשון שבועה: האל עד לדבריי. שלמה המלך נשא אלף נשים — שבע מאות נשים ושלוש מאות פילגשים (מלכים-א יא, ג) — ו„כוס של ברכה" היא הכוס שמברכים עליה ברכת-המזון: על-פי הדין המברך מטעים ממנה למסובים ואחר-כך שותה בעצמו את רובה. ליזר מחיל את ההלכה הזאת על בית שלמה: אם אלף נשים טעמו מן הכוס ועדיין נותר לשלמה רובה — צאו וחשבו את נפחה. מכל תפארת המלך, חכמתו ועושרו, מוצא השתיין דבר אחד בלבד הראוי לקנאה: כוס בשיעור אגדי.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
