אין דור שאין בו ליצנין

שני שותפים לחבית־יין עשו קניין ביניהם, שלא ימכרו אלא במזומנים. למחר השכים אחד מהם ואמר לחברו:

קבלה יש בידי: המתחיל למכור סחורתו קודם הנץ החמה סימן יפה לו. לפיכך, קום ומזוג לי בחמישה גדולים, לא לשם שתייה, חלילה, אלא לשם סימן טוב, וחמישה גדולים אני משלם לך במזומנים, כפי הקניין.

לאחר ששתה אמר לו חברו:

הואיל ושותפים אנו לעסק, גם אני חייב לעשות מעשה לשם סימן טוב. לפיכך, קום ומזוג לי מיד, קודם שתנץ החמה, בחמישה גדולים, וחמישה גדולים אף אני משלם לך במזומנים.

וכך ישבו שניהם עד הנץ החמה, ומהנץ החמה ועד שקיעת־החמה, ומזגו זה לזה במזומנים. וכשנתרוקנה החבית אמר אחד לחברו: פלאי־פלאים! שניים שתו חבית שלימה.

סיים אחריו חברו ואמר:

ובחמישה גדולים…