שאלו לרבי ברוך־מרדכי ליבשיץ:
על הכתוב “ראה הים וינס” דרשו באגדה: “מה ראה? ראה ארונו של יוסף” *. וקשה: מה הועילו חכמים בדרשתם? לו גם יהי שארונו של יוסף ראה הים, למה נס?
השיב רבי ברוך־מרדכי:
יפה דרשו חכמים. אין ארון של מת בלי מלווים מן ה"חברה קדישא", והללו גיבורים לשתות ים שלם. וכיוון שהים ראה אותם – מיד נבהל ונס.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
על „הים רָאָה וַיָּנֹס" (תהלים קיד, ג — על קריעת ים־סוף) דורש המדרש: מה ראה? את ארונו של יוסף, שעצמותיו הועלו ממצרים — בזכות יוסף ש„נס" מפני אשת פוטיפר נס הים מפני ישראל (הערה *). הקושיה: מה הועילה הדרשה — וכי מפני ארון בורחים? התירוץ נחלץ בעזרת הסטריאוטיפ העממי: אין ארון מת בלא מלווים מן ה„חברא קדישא" (חברת הקבורה), שאנשיה נודעו כשתיינים כבירים — וכשראה הים מי מתקרב אליו, הבין שסופו להישתות עד תומו, ונס על נפשו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
