אין דור שאין בו ליצנין

„בדחן" — ליצן מקצועי המשעשע בסעודות ובחתונות; ט"ו בכסלו היה מועד מקובל לסעודה השנתית של ה„חברא קדישא", חברת הקבורה, שאנשיה נודעו בשתייתם המופלגת. הבדחן מגיש למארחיו מחמאה בלבוש פלפול למדני: „קושיה" על משה — למה להטריח את הקדוש־ברוך־הוא בקריעת הים, כשאפשר היה להזמין חברא קדישא שתשתה אותו — ושני „תירוצים" כמנהג בית־המדרש: הם שותים ים יין ולא ים מים; ו„קיימא לן" (ארמית: מוחזק בידינו להלכה) שהשותה מחזיר כפליים — מטיל מים פי שניים ממה ששתה — ובמקום ים אחד היו ישראל מקבלים שניים.