סנדלר חלה. בא רופא, בדקוֹ ואמר:
טיפוס קשה. חוששני, שאין לו תקנה.
הגיעו הדברים לאזני החולה, התחזק ואמר:
אדוני דוקטור, הואיל וכך אני בעיניך, שמא תתיר לי הנאה אחת קודם מותי? אין לי מאכל יפה מכרוב כּבוּשׁ.
נמלך הרופא בחכמתו ואמר:
מותר לך!
אכל החולה – והבריא. שׂמח הרופא ורשם בפנקסו:
“רפואה בדוקה לטיפוס קשה – כרוב כבוש.”
לימים הוזמן אותו רופא לחולה חייט. בא, בדק ואמר:
טיפוס קשה; רפואתו – כרוב כבוש.
אכל החולה, ולמחר מת. הוציא הרופא פנקסו ורשם מן הצד:
"במה דברים אמורים? סנדלר; חייט – לא…
בדיחה עממית אשכנזית מספרת: מעשה באחד, שהמציא סם לעצירות, וקרא את שמו "Laxiana". שתה מן הלאקסיאנה נפח ונושע מיד; שתה סנדלר ונסתכן, ובקשי ניצל מן הסכנה; שתה חייט־ונפח את נפשו. עמד בעל הלאקסיאנה וכתב על הבקבוק: "יפה לנפחים, קשה לסנדלרים וסם־המוות לחייטים". (Merkens, "Was sich das Volk erzählt", כרך ב', עמ' 164, סי' 201).
ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 905, עמ' 290) · נסרק מן הספר המודפס
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„במה דברים אמורים" היא נוסחת הסיוג התלמודית — „באיזה מקרה נאמר הדין?" — שבה מצמצמים כלל הלכתי. הרופא בונה „תורה רפואית" מהחלמה מקרית אחת, וכשהיא נכשלת הוא אינו מפקפק בכרוב הכבוש אלא מציל את הכלל בחילוק למדני: התרופה בדוקה — אבל רק לסנדלרים. פרודיה כפולה, על מדע הגוזר כלל ממקרה בודד ומטליא אותו בחריגים, ועל פלפול החילוקים. דרויאנוב מציין מקבילה עממית גרמנית (מאוסף מרקנס) על תרופה שהצילה סנדלר ולא הועילה למי שבא אחריו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
