בדיחה 972
הכל מוכן ומזומן לברית-מילה. הסנדק עלה על הכיסא והאפיל בטליתו על הילד. המוהל הפשיל שרווליו, נטל את האיזמל, גחן, מישמש בתוך האפלולית שמתחת לטלית, בירך – ומל כהרף-עין.
אוי! – נהם הסנדק, שפתחו היה פתוח וניזק. ברכה לבטלה!…
הכל מוכן ומזומן לברית-מילה. הסנדק עלה על הכיסא והאפיל בטליתו על הילד. המוהל הפשיל שרווליו, נטל את האיזמל, גחן, מישמש בתוך האפלולית שמתחת לטלית, בירך – ומל כהרף-עין.
אוי! – נהם הסנדק, שפתחו היה פתוח וניזק. ברכה לבטלה!…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„סנדק" — המכובד המחזיק את התינוק על ברכיו בשעת ברית-המילה, וכאן הוא גם מאפיל עליו בטליתו; „ברכה לבטלה" — מונח הלכתי לברכה שנאמרה לשווא, דבר אסור. באפלולית שמתחת לטלית פוגע איזמל המוהל בסנדק עצמו, שפתח מכנסיו היה פתוח — והנפגע, למדן גם ברגע הזה, מסכם את התקלה במונח ההלכתי המדויק: מילה שנעשתה במי שנימול זה מכבר, ברכתה יצאה לריק.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓