חנווני קרתני שלח מכתב לכרך, אל הסיטוני שוֹר, ואת האדריסה כתב כך: “לכבוד האדון חמור, רחוב פלוני, בית מספר זה וזה”. שם הרחוב ומספר הבית נכתבו כהלכה, והמכתב הגיע אל אשר נשלח. לימים בא הקרתני לאותו כרך ונכנס אצל הסיטוני. סנט בו הלה ואמר לו:
תמה אני, אם חכמה ונימוס הוא לקרוא לאדם חמור…
החזיר לו הקרתני:
לחינם יש לך טינה עלי. זכור הייתי, שמין בהמה אתה, ושלא מדעתי נתחלף לי שור בחמור.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„שור" ו„חמור" הם שמות-משפחה יהודיים אמיתיים; „קרתני" — בן עיירה קטנה, פרובינציאל; „אדריסה" — כתובת (מרוסית); „סנט בו" — עקץ אותו. ההתנצלות גרועה מן החטא: מתברר שהקרתני זכר את הסיטונאי רק לפי הסיווג „מין בהמה", וכל טעותו — שהתחלף לו המין.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
