אין דור שאין בו ליצנין

סוחר שמט. למחר נכנס אצלו בעל-חוב לתבוע את חובו. נתן עליו השמטן בקולו וצעק:

רשע, צא מביתי. אסור להסתכל בפניך.

אמרו לו לשמטן:

לא דייך ששמטת את כספו, אלא שאתה גם קורא לו רשע ומגרשו מביתך.

החזיר השמטן:

יודע אני בו, שלא הלוה לי כספו אלא על-מנת כך שאם לא אפרע לו ירוצץ את גולגלתי, ואדם האומר לרוצץ גולגלתו של חברו רשע גמור הוא ואסור להסתכל בפניו.