אין דור שאין בו ליצנין

במזמור „שירו לה' שיר חדש" (תהלים צו), הנאמר בקבלת שבת, חוזר הצירוף „כי בא" פעמיים רצופות: „לפני ה' כי בא, כי בא לשפוט הארץ". שני ה„כי בא" זהים לחלוטין — אי־אפשר „להקדים את השני לפני הראשון", ומי שטוען שתפס את החזן בטעות הזאת מסגיר רק את עצמו. החייטים הבורים משחקים במבקרי נוסח: הלשון („מקדים את המאוחר ומאחר את המוקדם") למדנית למהדרין, והתוכן — אפס.