אין דור שאין בו ליצנין

"טשולנט" (בפי יהודי גרמניה: "שאלֶט") — חמין, תבשיל השבת; "שנה!" — הגש שנית, עוד מנה; "לעילוי נשמתו" — מעשים טובים שעושים לזכר נפטר ביום השנה לפטירתו, כלימוד משניות, קדיש או צדקה. הזללן עוטף את המנה השנייה בלשון של מצוות זיכרון: אב גדול וירא-שמים שכזה ראוי שיאכלו לכבודו טשולנט כפול — התאווה מתחפשת ליראת שמים, והתחפושת שקופה להפליא.